בהומיאופתיה הקלאסית אנו מחפשים תרופה אחת ויחידה אשר מאגדת בתוכה את כל הסימפטומים הנפשיים והפיזיים של החולה. לכל אדם מתאימה תרופה אחת ויחידה שמתאימה לו נפשית ופיזית.
בעקרון זה הוא המצב האידיאלי, ויש אמנם מספר תרופות הומיאופתיות שלהן מספר רב של סימפטומים, והן יכולות להתאים לעקרון התרופה האחת והיחידה, גם התאמה של 70% נחשבת להתאמה טובה. אבל לעיתים קרובות יש מצבור רב מידי של סימפטומים, ולכן יש קושי במציאת התרופה האחת והיחידה, לכן נותנים כמה תרופות – רמדיס בזמנים שונים או הפרשי זמן, בכדי לכסות את מירב הסימפטומים.
בהומיאופתיה מודרנית נוהגים לצרף בהרכב התרופה, מספר תרופות הומיאופתיות יחד, מה שלא כך בהומיאופתיה קלסית.