הומאופתיה

תגובת התא לשליח תלויה במספר הרצפטורים התפוסים.

תא טיפוסי הוא בעל 1000 רצפטורים.

רק חלק קטן של כ-10% מהרצפטורים צריך להיות תפוס בכדי לקבל תגובה גדולה של כ-50%.

מנקודת מבט רפואית, אנו חייבים ללחוץ את הציטוקינים, הורמונים ונאורופפטידים, שהן מולקולות ביולוגיות, לא לעקוב אחר עיקרון ההיפוך של אפקט התלוי בשינוי ריכוזים (כמו הרבה תרופות הומאופתיות). היעילות הביולוגית שלהן היא משנית לריכוז הביולוגי שלהן;

מכאן שלהגביל את פעולתו הקדם דלקתית של הציטוקין (IL1,TNF-alpha,IL6,) אין להשתמש בדילול הומאופתי גבוה אלא בריכוזים ביולוגיים  (CH4) של אנטגוניסט לציטוקין הדלקתי.  כלומר בקוטביות של Th2  או Th3( לדוגמא IL10  או TGF-beta,וכו' . או Anti IL 1) . אותו הדבר נכון גם לשימוש בהורמונים במינונים נמוכים.

כאשר מטפלים בהיפראסטרוגניזם – עודף אסטרוגן, לדוגמא, דילול גבוה של:  

 beta-estradiol*יהיה פחות מועיל לעומת פרוגסטרון בריכוז פיזיולוגי של (D6), אשר על ידי השראת פידבק שלילי ברמת בלוטת יותרת המוח, מגביל את ייצור גונדוטרופין דבר שגורר בעקבותיו גירוי והמרצה של השחלה, כמו במנגנוני הבקרה הפיזיולוגיים של פעילויות הורמוני האישה.

beta-estradiol* המיוצר באופן סינתטי מופק ממקור צמחי. הוא זהה לאסטרוגן האנושי